<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרנ"ו</h1>
<h2>דף קעג:</h2>
פסק רבי' תם דיני ערב חסורי מיחסרא והכי קתני המלוה את חבירו ע"י ערב לא יתבע מן הערב תחילה. והכי הילכתא לא יתבע מן הערב תחילה אע"פ שאין לו נכסים ללוה דהיינו קרקעות אל יתבע מן הערב תחילה. ואם הוא רחוק ימתין לו או ילך לשם לתובעו ולכופו. דלא נחתינן לנכסי הערב. דילמא אי איתיה הכא לוה הוה יהיב ליה מטלטלי למלוה. ואם אמ' על מנת שאפרע ממי שארצה תחילה לא יצטרך להמתין ולחזר אחר הלוה משום דדילמא פרע ליה מטלטלי לא מטרחינן ליה למלוה כיון דאתני וכגון שאין נכסים ללוה דהיינו קרקעות כדמסיק ואזיל בד"א כו'. אבל יש נכסים ללוה דהיינו קרקעות יתבע מן הלוה תחילה ויכופנו ולא נטריח את הערב. כיון דאיגליא מילתא שיכול להפרע מן הלוה. אבל כשאין נכסים ללוה ומתנה ממי שארצה אפרע מספיקא לא מטרחינן לחזור ולהמתין את הלוה אלא יפרע מן הערב כדפרישי'. ואע"פ שיש נכסים ללוה וכו'. וחמש מידות בערבות.
ראשונה מלוה ע"י ערב ולא אתני ממי שארצה אפרע תובע מן הלוה תחילה וכופהו בב"ד בין יש לו נכסים דהיינו קרקעות ללוה בין אין לו. ואם לא יכול לכופו ללוה דלא ציית דינא נכנס לביתו של ערב.
שניה. ואי אתני ממי שארצה אפרע ואין לו ללוה נכסים דהיינו קרקעות נפרע מן הערב תחילה. פי' תחילה דגבי ערב דאם רוצה לדון עם הערב תחלה. אבל אם ירצה יתבע מן הלוה תחלה כדאמרי' אם אמ' ממי שארצה אפרע תחילה נפרע מן הערב תחילה. ש"מ דברצון המלוה תליא מילתא.
שלישית. ואם יש נכסים ללוה אפי' (אותם) [אתני] נפרע מן הלוה תחילה.
רביעית. וקבלן דהיינו תן לו ואני נותן לך בין שיש לו נכסים בין שאין לו נכסים נפרע מן הערב תחילה.
חמישית. נושא ונותן ביד נפרע מן הערב ולא מן (המלוה) [הלוה] שאין למלוה על הלוה כלום. ואם אין לו במה ליפרע מן הערב חוזר על הלוה מדר' נתן דק"ל כוותיה אפי' בב"ח דעלמ'. וכולהו ערבים בעי קיניינין בר מקבלן וערב בשעת מתן מעות. וקבלן היינו דאמ' תן לו ואני אתן לך. אי נמי כל שאינו מזכיר לא לשון הלואה ולא לשון פירעון דקאמ' דונְלִי יִטִא לונְי דונְרַיִ ולא לימא דונְלויִ. יִרְא לִיטיטורַרַיִי. ולא לימא אנא קבלן והילכתא (כרבין) [כרבא] וקניין בכליו של קונה וכגון דנקיט ביה שלש על שלש דבציר מהכי לא מהני אם אינו כלי. ואין חילוק בין בגד לעור למפץ ושק. כדאמרי' בשנים אוחזין כיון דתפיס ביה שלש על שלש. לשון רבי' תם.
